אסטרונומיה

סוגי טלסקופים

ההיסטוריה של האסטרונומיה עד לימינו

מדע האסטרונומיה הוא ענף במדעי הטבע החוקר, מתצפת ומנתח את המאפיינים של כדור הארץ והכוכבים. האסטרונומיה עוסקת במיקומם וסדר הילוכם של גרמי וכוכבי השמים וכן בסוג האינטראקציה ההדדית ביניהם היא מתבססת בעיקר על תצפיות בניגוד לשאר ענפי המדע המתבססים על ניסויים אמפיריים. תחת חקר האסטרונומיה נמצאים גם תתי נושאים נוספים: אסטרופיזיקה – עוסקת בחקר חוקי הפיזיקה של היקום; אסטרומטריה – חוקרת את סדר תנועת גרמי השמים, המיקום שלהם והמרחקים ביניהם; קוסמוגוניה – חוקרת את התהוות היקום; קוסמולוגיה – עוסקת בחקירת מבנה היקום מבחינת עבר ועתיד. ככל הידוע המחקר הקדום ביותר בתחום האסטרונומיה הוא האסטרומטריה, לאחר מכן התפתחו שאר תתי התחומים. האחרון מבינם הוא האסטרופיזיקה.

אסטרונומים שטבעו את חותמם

אסטרונומים ידועים לאורך ההיסטוריה הם: אאודקסוס מקנידוס, היפרכוס, תלמי, גלילאו גליליי (בזכותו הפך הטלסקופ לכלי מדעי ופופולרי בקרב חוקרי אסטרונומיה עד היום ותרם רבות גם לתחומים נוספים כמו האלקטרוניקה והפיזיקה, אולם כל זאת לא עזר לגלילאו שנאלץ להיכלא בביתו עד סוף ימיו בגזירת האפיפיור שראה בתיאוריה שלו ניסיון ביזוי של הנצרות), קופרניקוס, יוהנס קפלר (גילה את מסלול כוכבי הלכת), כריסטיאן הויגנס (גילה את טבעות שבתאי), ויליאם הרשל, יוהאן גלה (גילה את כוכב הלכת נפטון), יוהנס דה סקרובוסקו, אריבהאטה (אסטרונום הודי), טיכו ברהה, ג'יימס בראדלי, הדווין האבל, יוזף פראונהופר, האסטרונומיות הנרייטה ליוויט ואנני ג'אמפ קאנון (שקטלגה מעל רבע מיליון כוכבים).

הקשר של הפירמידות לאסטרונומיה

מכל שאר תחומי המדע, האסטרונומיה היא המדע הוותיק ביותר. כבר בתקופת התנאים חישבו את לוח השנה היהודי על פי חישובים אסטרונומיים, וכנגזרת מכך גם החגים היהודיים נקבעו על פי חישובים אלו. גם חישוב זמני זריחת השמש ושקיעת החמה נעשו על פי חישובים אסטרונומיים. בעבר נהגו החקלאים לחשב את זמני החרישה והזריעה לפי חישובים אסטרונומיים. ישנם הוכחות כי המצרים העתיקים השתמשו גם הם בחישובים אסטרונומיים לצרכים שונים, הפירמידות המצריות למשל בנויות לפי חישובים אסטרונומיים של כיווני הרוח. וכמוהם גם הבבלים והיוונים הקדמונים שקבעו את לוח השנה לפי תצפיות אסטרונומיות. גם בהודו, בסין ובמסופוטמיה עסקו במחקר אסטרונומי. הם ערכו תצפיות ועקבו אחר מסלול השמש, כוכבי הלכת והירח. גלגל המזלות המוכר הומצא על ידי אסטרונומים בבלים.

מרומא לארצות האסלאם וחזרה לאיטליה

האימפריה הרומית נטשה מעט את האסטרונומיה לטובת האסטרולוגיה. לאחר נפילת האימפריה הרומית היה זה האסלאם שפיתח מאוד את חקר האסטרונומיה. בתקופת הרנסאנס עבר שרביט האסטרונומיה לאיטליה ומשם זה הופץ לכל אירופה. מי שגילה את הקשר בין האסטרונומיה לפיזיקה היה אייזיק ניוטון באמצעות תגליתו בעניין כוח הכבידה. בזמנו של האסטרונום הבריטי ויליאם הרשל, התגלע וויכוח חריף בינו ובין הפילוסוף עמנואל קאנט לגבי כמות הגלקסיות הקיימות ביקום. עמנואל טען כי קיימים גלקסיות רבות, בעוד הרשל טוען כי רק גלקסיה אחת קיימת. הוויכוח העז נמשך יותר ממאה שנה, גם לאחר מותם של עמנואל והרשל, עד שהאסטרונום האדווין האבל הכריע את הוויכוח והוכיח חד משמעית כי קיימים גלקסיות נוספות.

תורת היחסות של איינשטיין

אחת התרומות המכריעות לחקר האסטרונומיה הייתה תורת היחסות הפרטית שפיתח אלברט איינשטיין. על בסיס תורה זו הסיקו החוקרים כי המסה והאנרגיה הינן שקילות. תורה זו אפשרה גם להסביר תיאוריות במכניקת הקוונטים. בהמשך הורחבה תורת היחסות הפרטית לתורת היחסות הכללית שהתייחסה בין היתר להשפעת כוח הכבידה על הזמן והמרחב.

כאמור, הלוח העברי בנוי לפי תצפיות וחישובים אסטרונומיים, וכך גם הסנהדרין השתמשו בידע האסטרונומי שלהם בכדי לדעת אם לקבל את עדותם של עדים שהעידו שראו את חידוש הלבנה. בין חכמי ישראל שהיו בקיאים בחכמת האסטרונומיה אנו מוצאים את האמורא שמואל ובתקופה מאוחרת יותר ידוע גם הרמב"ם כבקי בתורת האסטרונומיה. לאורך הדורות ידוע על גדולי ישראל נוספים שהיו בקיאים בחכמת האסטרונומיה. בשנים האחרונות, היכולת לשגר טלסקופ לחלל קידמה רבות את חקר החלל והביאה אותה לממדים העצומים של ימינו.

אסטרונומיה

אסטרונומיה

ציוד אסטרונומיה

ציוד אסטרונומיה הטלסקופ הוא המכשיר הוותיק ביותר לחקר האסטרונומיה, הוא

תפריט